פייסבוק וחינוך - הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו?

אם הטבע הוא הפייסבוק למה לא נלמד בו?
מרבית תלמידי מערכת החינוך בארץ לפחות, מתנהלים באופן כזה או אחר בפייסבוק. אומרים, (על סמך סקרים שונים בארץ) שלמרות שהוא מוגבל לגיל 13, יש שם ילדים בני 7, שפשוט "מזייפים" את הגיל.  
תקשורת, תמונות, יצירות להתפאר, הבלים, חברויות, הסתודדויות אישיות וקבוצתיות, הבעת דעות עמוקה על האח הגדול, האחות הקטנה, הכוכבת השמנה, החורף, הקיץ, בצפר, שכנים, דודים, טיול לכל מקום ולשום מקום, אקטואליה, רגשות, דיעות... בעצם הכל, גם אם זה לא הרבה. שלא לדבר על "מכות" - "כאפות", החרמות, הכפשות, השפלות, להעליב, להיעלב, לפגוע להיפגע, להנות, לחגוג חברויות, ולספוד פרידות... טוב, אפשר ככה להמשיך בלי סוף.
בקצרה, סביבה בה חלק גדול מאד מילדינו הרכים מנהלים את החלק העיקרי של חייהם, דור העתיד, שמצפים ממנו שיפריח ויעצים את המדינה המשונה הזאת, או, חלילה, יפרק ויסגור אותה, ושהאחרון יכבה את האור.
אז לפי אותו הגיון - אם כולם בפייסבוק, מציאות טבעית ורוחשת, למה שלא נלמד (גם) באמצעותו?
האם זה אפשרי? האם זה כדאי? האם באמת נוכל למצות ערך מוסף משמעותי מסביבה כה נפוצה, ולפגוש את התלמידים בזירה הטבעית שלהם באמת, שהיא ממש לא בית הספר ואף לא הבית, אלא ב... פייסבוק?


מהו הפייסבוק ?
Facebook - פייסבוק הוא רשת חברתית. לכל משתמש/ קבוצה ואף רעיון חברתי כלשהו, מרחב אישי משלו, שרק הוא (בעליו המקוריים) יכול להיכנס אליו. לעומת זאת, ניתן לפרסם לכול העולם, או רק ל"חברים" (על פי בחירה מראש) שהזמין והם הסכימו, או מאשר הזמנה של אלה שהזימנו אותו; ניתן לפרסם את הגיגיו, תמונותיו, ואף קבצי קול וודיאו שטרח לעלות למרחב זה - בהודעה פרטית, קבוצתית או פומבית. אך יותר מכך: אם "החבר" מאפשר זאת, הוא יכול לראות אצלו מה התחדש אצל החבר ההוא, ואצל החבר של החבר ההוא וכך כל הדרך לעומק החברויות האלה שהוא בפועל אינסופי. כל פעולה שחבר עשה משהו, הגיב, הסכים, מחה, עודד - ניתן לראות זאת בפועל, ולדעת זאת. בנוסף ,יש אפשרות להגיב לפעולות המבורכות שהחבר עשה, להצטרף לקבוצות עניין סגורות או פתוחות כבעל עניין או סתם אוהד, וגם שם להגג ולהגיב, ליצור ולהצטרף לאירועים כמו מסיבה, הפגנה, או סתם יוזמה כלשהי - - - בקיצור, הבנתם את הפואנטה.


פייסבוק וחינוך?
דברנו כבר, הגגנו , עודדנו ואף ניסינו בפועל, כלים עדכניים של הווב 2.0 כמו הבלוג, בויקי' , טוויטר, והגיגים אודות רשת חברתית לשימוש בחינוך. בכל אלה דיברנו על ההתאמה, השילוב, ההטמעה של הכלי בהוראה ולמידה כך, שהערך המוסף הפדגוגי יהיה ניכר. למשל, דיברנו על הויקי ככלי ניהול ואפשור למידה יוצא מן הכלל, לעידוד למידה משמעותית ותיעוד אישי וקבוצתי; על הבלוג - יומנרשת חינוכי כמחברת דיגטאלית, פרוטפוליו, כלי הבעה אישי וקבוצתי, כולל מעורבות גם בתגובות, ועוד ועוד.


האם באמת כדאי לנסות  באותו אופן את הפייסבוק - "פייסבוק חינוכי"?
גם אם נצטנע ונהיה ספקנים ולא נחרצים כל כך, התשובה היא: בעקרון כן.
כי.... עקרון בו ההוראה והלמידה מתנהלת באמצעות רשת חברתית היא העתיד החינוכי. זו טענה די מבוהקת שהתגשמותה די ברורה.
השאלה היא, האם הפייסבוק, כפי שהוא, או אף עם עדכונים כאלה או אחרים, מתאים למשימה - התשובה היא, מן הסתם לא. חבל על הזמן.


וננמק:
עקרון של רשת להוראה ולמידה הוא עקרון נכון, מוצק, ואף הכרחי בעידן המודרני דהיום (2010), בו קהילה מבנה ידע היא המודל המועדף על ההוראה והלמידה. דובר בכך, ואף אנו דברנו בזה לא מעט, עם המון עדכונים בהמשך. יישום פרדיגמת הוראה-למידה של קהילה מבנה ידע באמצעות רשת מקוונת, הוא טבעי ונכון. אך הפייסבוק כפי שהוא לא מתאים לכך באמת:

1. אינטימיות ומעטפת הכוללת רק את קהל הלומדים ובעלי העניין של ממש - לא קיים בפייסבוק. נקודה. הבטחה שרק בעלי העניין יהיו במערכת, היא תנאי הכרחי לניהול למידה משמעותי, גם אם חלק מהפעילות פתוחה לציבור. אידיאולוגיות של הוגים הדוגלים בפעילות בסביבה רוחשת ורועשת ופתוחה בעקרון לכל דיכפין, אינם מעשיות, מהטעם הפשוט שגם הם לא ילמדו בתחנת הרכבת או בככר העיר, אך לא רק מטעם זה.
2. מרחבים ציבוריים / קבוצתיים בהם ניתן לעדכן תכנים וחומרים , כמו גם דיונים- קיים אמנם בפייסבוק, אך תפעול נכון והולם לצרכי הוראה ולמידה מסורבל מדי, מאולץ ואינו קולח כמו שצריך להתנהל בתהליך הוראה ולמידה.
3. עוד כלים הכרחיים כמו "דיסק אישי מקוון" - ניהול המידע האישי של קבצים, כמו גם אובייקטים אחרים הכרחיים לצרכי הלמידה - לא קיים בפועל.
4.  ניהול זמן, ניהול ארועים לאורך השנה - מאולץ מדי ויישום שוטף לאורך שנת עבודה לא ממש מעשי.
5.  קיום כלים דומים, של מימוש רשת קהילה מבנה ידע ייעודי לחינוך- קיים, גם אם לא אידיאלי, אך הרבה יותר טוב ממה שפייסבוק מציעה. כיום קיימים מערכות חינוכיות ייעודיות של מייקרוסופט, גוגל , ועוד שחקנים עתידיים גדולים בזירה, כולל  פלטרפורמות חינוכיות ייעודיות (גם בעברית מתוצרת הארץ) קיימות ועתידיות. 
6. האפשרות שפייסבוק יוציאו "גרסה לחינוך" קיימת תמיד, אך לא נראה שזה יתגשם בפועל, וגם אם כן, ההתכוונות העסקית תגבר על הפדגוגיה הנדרשת. נמצא שקיימים צרכים פדגוגיים שחלקם, לפחות עד היום, לא יישימים עבור המודל העסקי של פייסבוק.

מכאן, לא נותר לנו אלא להיאנח, ולחפש מערכת שיתופית בהם ניתן ליישם עקרונות הוראה ולמידה עדכניים, מבלי לאלץ עצמנו, ולכפות כלי שאינו בנוי לשם כך כראוי, אפילו אם הוא עונה לשם "פייסבוק". וישנם כאלה...

מה שכן, ודאי וודאי, אנשי החינוך מחוייבים לפעול בפייסבוק באמתלאות שונות, ולו רק כדי להבין את הסביבה בה מרבית ילידנו ונכדינו מצויים שם זה מכבר. זו חובה חינוכית אזרחית שיש למלא אותה.

כך נוכל להפעיל כלי רשת ייעודיים לחינוך בהלימה טובה יותר לצרכי דרדקינו כך, שהם פחות יזדקקו לפייסבוק. סביבה שההיבטים והפעילויות בה חיוביים מאד, לצד השליליים מאד- מקום רועש, אלים, רדוד ומאיים עד בכי. כך נגרום שתלמידים ימצאו מבוקשם בכלים ייעודיים בחינוך, באיכות לא פחותה, אך בסביבה מוגנת יותר - "מרחב מוגן" תוך מתן מענה למרבית צרכי חברה ולמידה. כלים כאלה קיימים היום, ויש לשלב בהם עקרונות חברתיים חיוביים מהפייסבוק, אך לא להשתמש בפייסבוק ככלי הוראה ולמידה, כי כפי שהוא, הוא אינו הולם.

וכל זאת, בתנאי, כמובן, שמורים שלקחו על עצמם, או הטילו עליהם את האתגר להיות מורה מקוון, יכניסו אתגר זה לאג'נדה המקצועית שלהם, שהוא הכרת הפייסבוק והתאמת הערך החברתי שבו לכלים חינוכיים מקוונים ההולמים. 

ויפה שעה אחת קודם.