הרהורים טרופים על הקוד הפתוח

כבר מזמן רציתי לחלוק את המחשבות שלי אודות הקוד הפתוח- "open source", ומשום מה תמיד היה משהו חשוב יותר. והנה, גם זמנו הגיע, תוך שאני מחליט לכתוב, אבל ממש בקיצור לשם שינוי.

לשם התחלה נכנסתי לאתר "עמותת המקור- עמותה ישראלית לקוד מקור פתוח ותוכנה חופשית (ע"ר)", וחשבתי להתחיל משם, להביא ציטוטים נבחרים אודות הרציונל האמיתי, מעבר לסיסמאות החופש והשיוויון באינטרנט, שיוצאים לכולנו מהאף.  אההה... אולי כל תחושת אי הנוחות באה כאן לידי ביטוי באתר קוד-פתוח זה: חיפשתי מטבע הדברים ב"אודות", משהו שיסביר על מה אנו מדברים בכלל. הדבר היחיד הרלוונטי הוא About Us באנגלית, שגם בו דיבור על העמותה, כמיצגת את אלה שעוסקים בקוד פתוח, אבל אין מידע על הקוד הפתוח עצמו, כי מן הסתם כולם יודעים מה זה ולמה. נראה לכם? אני ממש לא חושב כך!

אז בקיצור: המרחב המקוון, בו "כל אחד יכול", ערער קצת, לטעמי לפחות, את שיקול הדעת של החבר'ה הטובים בפרט, והמציאות, מה לעשות, חזקה מכל אידיאולוגיות שמושתתות על האנרכיזם של המאה ה- 19, שהחברה יודעת ספונטנית מה טוב לה. ונרחיב טיפה בעניין כי זהו שורש העניין:

עקרון החופש של המרחב המקוון ("סייברספייס") מניח שניתן לנהל עולם אחרת: בלי שולט ונשלט, בלי אוכף סדר, לא "מלמעלה". טמון בחברה האנושית כח-על מסתורי שמסדר את העניינים באמת, ואין צורך בקצין שוטר ומושל (משליי ו',7) שיעשו קצת יותר סדר. ומכאן מובן הטיעון שכל פעילות היא הצרת החופש האישי של הפרט, וכל הסדר הוא מכשול מיותר שיש לסלקו. אך גם החסידים הגדולים של חופש ללא גבולות, ממשיכי מורשת האנרכיזם מהמאה ה-19, מבינים שלא ניתן להתנהל בחברה כלשהי, גם לא במרחב המקוון, ללא מסגרות של ממש, שתלויות רק ברצון הטוב של הציבור, ובחינם. אין בררה, למרות הכוונות הטובות, יש מקום לניסוח אתיקה כללים וחוקים ברורים שיש לאכוף אותם, ולהתנהל על פי אמות מידה של חברה בה אנשים מתפרנסים מיגיע כפם, ולא חיים על חשבון תרומות הציבור. אין חיה כזו "חינם", זה פשוט לא עובד! הדיון הוא על השאלה היכן עובר הגבול בין רווחת הציבור/טובת החברה לבין השלטת כללים לטובת מיעוט בעלי הזכויות על הקניין, שעניינו הוא שמירת רווח הוגן לאלה שמיצרים, הוגים ומציעים לציבור, תוך שהם מקיזים דם ויזע, ומעניקים שירות או כלי. מושג זה כלול  במושג  "גלובליזציה" -  המתח בין טובת החברה לבין זכות טבעית של הפרט, לעשיית רווחים על ידי מעטים.  

הרעיון שניתן ליצור ביחד, בתרומת כל אחד בזמנו החופשי, את כל הצרכים שלנו, שאנו משלמים עליהם כיום כסף, הוא נחמד, רומנטי, ובוודאי שבשוליים הוא גם עובד. זה מזכיר קצת, סליחה על האסוציאציה הקצת פרועה, את "השוויון" האולטימטיבי של חברה בה יש "חברים- "Comrades" בלבד, בה כל אחד תורם לפי יכולתו וצורך לפי צרכיו.
אכן, זה בהחלט נוגע ללב, אך, סליחה, זה לא עובד... הציצו בדפי ההיסטוריה של החברה האנושית בכלל ותראו בעצמכם, ולא צריך ללכת רחוק מדי. המאה ה- 20 בלבד מספקת את המיטב בעניין עגום זה. ונראה לי שחסידי הקוד הפתוח, רוצים לשכנע אותנו שיש בידם להמציא לנו היסטוריה אחרת. סליחה חברים, גם זה לא עבד ולא יעבוד...

זו התשתית המהותית של הקוד הפתוח: לא נשלם כלום, אלא כל אחד יתרום משהו בפיתוח, במעורבות בפיתוח כלים ומוצרים, ויחד נעשה הכל בחינם, וכל הציבור יהנה מכך. יש כאלה שמרחיקים לכת, וטוענים בשם אותו רציונל, שלמעשה, פירות היצירה האנושית שייכת לכולם, וכך יצירות של יוצרים: גם עליהם חל רעיון זה, ועליהם להינתן בחינם לציבור,  בשם זכות שמימית המכונה "זכות הציבור", כמו גם שירותים רבים ושונים, כולל הבלוג הזה שאני כותב בו עכשיו שהוא בחינם. כלומר, אני לא משלם על הכתיבה והפרסום בו, ואתם, הקוראים, לא משלמים על הקריאה והעיון בו, כולל לא על רעיונות וחומרים שניתן בעקרון להפיק ממנו ולהעביר הלאה, גם בשמכם.

בתכלס, אם נחזור לקוד הפתוח, נמצא שמדובר למעשה בכוונה שהכלים שלא יפותחו בגוף מקצועי מסודר (שלוקח על עצמו מחויבות תמורת רווח, לפתח בכל המקצועיות הדרושה לשם כך, והכלי ו/או השירות ימכר לציבור תמורת תשלום) אלא הכלים יפותחו על ידי מתנדבים, כמו אלה  המאוגדים "בעמותת המקור" שנזכרת כאן למעלה. זאת תחת ההנחה, שבהקשרים מסוימים עשויה גם להיות מוצדקת, שהם יהיו טובים יותר מכלים שפותחו, למשל, על ידי מיקרוסופט, כי הם יהיו תוצאה של  "חכמת ההמון" וכד'.

אבל בואו נרד למציאות: תגידו לי, בשקט, שאף אחד לא שומע, כמה מכם משתמשים בכלי הפקה כמו וורד, פאוור-פוינט, אקסל, אקסס, שהם מקוד פתוח?   הרי מה קורה באמת?  הכלים החלופיים הם קודם כל "תואמי מיקרוסופט" ולא בכדי... ו...לא נעים לומר, נחותים בהרבה, ואם מדובר בעברית, אז ממש נחותים אם בכלל ניתן לעשות איתם משהו מעשי.

הלאה: יש לנו את כלי הגוגל, שהם "קוד פתוח עלאק". נכון, הם לא מיקרוסופט, אבל הם בהחלט לא "קוד פתוח" להמונים שיוסיפו וישכללו אותו, אלא כאפליקציות מקומיות, שלא משפיעות באמת על איכות הכלים. בעצם מדובר בחלופה למונופול של מיקרוסופט. אז זה הסיפור של הקוד הפתוח? מתחרה שגם הוא רוצה נתח מהרווחים של שירותים וכלים ממוחשבים להמונים? כן חברים, זה ממש כך. אין כאן שום אידיאולוגיה שמעבר לכך.

הלאה: כלי השיתוף קוד פתוח כמו הויקי - Wiki– לא נעים לומר, הם נגוזים לאט ובטוח, ומובלעים בשירותים מקצועיים שאין להמון החכם נגישות אליהם. הם נגוזים מן העולם כי זה לא זה... (ניסיתם לעשות דף מעוצב בכלי הויקי בישן והטוב?) אין אלה מענה ממשי לצרכי פרסום כלל ציבור, אלא למשוגעים בלבד לדבר, שזה נחמד שלעצמו אבל לא פיתרון להמונים. צ'טער.

הלאה: מחוללי אתרים שבקוד פתוח: עם כל הכבוד להם, באמת, אם אתה רוצה תפוקה רצינית ומקצועית, עליך להיות חצי תכנת. הנה, אני מעביר עתה את האתר שלי הוותיק  avrumrotem.com  (יחנך מחדש כנראה במהלך הפסח אפריל 2011) שעד היום נבנה בפרונט-פייג' מסורבל להפליא של מיקרוסופט, למחולל שפותח בטכנולוגיה החלופית. לא נעים להודות, אך כבר עתה אני מוצף בגעגועים, ולא מבין למה אני צריך להתפשר על העמדת הטקסט, עיצובו ושילוב פשוט וידידותי של תמונות, שהיה כל כך מיידי קודם, ובכלי הקוד הפתוח הוא מסורבל להפליא. ההסברים לכך הם רבים, אך אם נדבר פשוט על התוצאה הסופית, חופים הם לפעמים געגועים לוורד או פרונט-פייג'. בחיי.

הלאה:  ניסיתם לכתוב בכלי הגוגל מסמך של ממש בגוגל דוקס? שלא לדבר על בניית אתר נורמאלי בגוגל-סייט, מבלי לתרום כישורי תכנת-על בשביל זה? למה? מה קרה?

הלאה: בואו נדבר על אחד הדגלים של הקוד הפתוח – גלשן אינטרנט פיירפוקס. כשנולד זה היה תענוג בהשוואה לאכספלורר 5 או 6 של אז. היום? אצלי לפחות (חלונות 7) הפיירפוקס הוצא לפנסיה מוקדמת, כי הוא הכי איטי, הכי מסורבל. כנראה כי המון אנשים טובים העמיסו עליו עוד ועוד פיטשרים, ועכשיו אכספלורר 9 מועדף על השימוש בו. הכרום של גוגל למשל, הוא מצויין, כי זה לא בדיוק קוד פתוח- כלומר, טכנולוגית כן, אבל הוא פותח על ידי צוות מקצוענים, והציבור לא תורם לו באמת, וכך הוא שומר על ביצועים מעולים.

הלאה: חלופות לחלונות מכירים? כמה כאלה משתמשים באמת? אם זה בחינם וכל כך טוב אז למה לא משתמשים בזה באמת? ביננו, אני מכיר לא מעט נושאי דגל הקוד הפתוח, שגם מערכת ההפעלה שלהם היא לא חלונות מיקרוסופט, ולצידה תמיד יש גם חלונות לעת מצוא,  כאשר הסבתא רוצה לכתוב משהו, או לצפות בסרטון, או הילד...

בקיצור חברים, הבטחתי לא להאריך הנדון, אך נראה לי שמי שרוצה דברים בחינם, או לתת לפי יכולת ולצרוך לפי צורך, לא באמת חי בעולם הזה. נכון, אפשר לחיות בבועה זמן מסוים, להשלות עצמנו ולחוש על גג העולם צודקים, מתקדמים, אנרכיסטים, הומניים, מפותחים הרבה יותר מהשאר, ולא שיכים לכלכלה החופשית המתועבת של הנצלנים והרמאים. נכון. אז מה? זה רציני? זה אמיתי?

העובדה היא, שכלי המחשוב כיום הם כאלה, שמפותחים על ידי גופים, שמה לעשות, רוצים וצריכים להרוויח (מיקרוסופט, אפל, אי-בי-אם, דיגטל, HP  ועוד ועוד), וציבור, שמה לעשות, מבין שאין דברים בחינם, ומשלם עבורם, גם אם הם בטכנולוגיה של הקוד הפתוח, אך לא ברציונל של כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם. כי זה פשוט לא עובד ככה, עדיין.... ומזה עשור לפחות, זה עדיין "עדיין".


למען גילוי נאות. אין לי שום דבר נגד תחרות ומתן הצע של כלים מתקדמים, חינמיים או זולים בהרבה מהחלופות של המונופוליסטים הענקיים, אך מזה ועד רציונלים שההמון החכם יפתח כלים וייתן שירותים בחינם... זה כנראה לא בדיוק עובד ככה. עדיין.