חששות מיותרים מהסלולר, על חשבון מפגעים חמורים באמת

ודאי הוטרדתם לא פעם בקושיה למה בעצם יש שלטים האוסרים על שימשו בטלפון סלולרי בתחנות דלק. הנה מצורף בזאת צילום (עם סלולר אלא עם מה?) של שלט בתחנת אלון בכביש נהריה- מעלות, שמעלה מיד חיוך מעבר לאוילות המובנית בשלטים אלה ("במקרה תקלה ניתן להתקשר לטלפון....")

במסגרת הפאניקה של הטכנולוגיה, נראה לי שכדאי היה לסקור גם נושא עלום זה, וזה מתקשר יפה גם להזהרות משימוש בסלולארי, ולכל הזהרות מפני פגעי הטכנולוגיה שכולנו משתמשים בה, אבל עם מסר רק שלא נרגיש בנח, אלא נהיה מפוחדים ודואגים. כאילו אין יותר ממה לחשוש, ובכך גם נימנע  מללמוד כיצד להקטין לסבירות מתחת לאפס שדברים לא טובים אכן יתרחשו עקב כך.

אז הבה ונביט רגע למציאות בעיניים, לא לפאניקות, לשמועות ולאגדות האורבניות שאנו ניזונים מהם:

טוב, אתם בטח לא שמעתם על מקרה של פיצוץ בתחנת דלק בכל ימי חייכם כאן על הפלנטה, ואם כן זה ארוע כל כך נדיר שבטח נשכח. המקרה האחרון שאני  לפחות מכיר, היה בתחנת דלק  על כביש שלומי בואכה קיבוץ אילון, כתוצאה רשלנות מובנית של מתקן התדלוק, ללא כל קשר לטלפון סלולרי.

אז גם בעולם מקרים כתוצאה מטלפון סלולרי לא ידועים. המקרה המפורסם ביותר שהצית את ההשערה הלא מבוססת הזאת היה ב- 1993 בעיר Adelaide  בדרום אוסטרליה, והוכתרה בהמשך, לאחר תחקיר נמרץ כאגדה אורבנית, לא פחות (The New 'Boom' in Cell Phones), אך אז כבר איש לא שעה לעובדה לא חשובה זו, והשמועה וההיסטריה הלא מבוססת התגלגלה עד לשלטים המגוחכים בתחנות הדלק.  יש פה ושם הבלחות כמו סרטון וידאו של איש שעומד על מכלית דלק שעומדת תחת גג סגור של תחנת דלק, ואז נוצר פיצוץ, כשהטענה (הלא בדוקה) שזה בגלל טלפון שענה באותו רגע. גם אם זה נכון, הרי אף נהג סביר לא עומד על מכלית דלק שזה עתה נפתח פתח המיכל שלה תחת גג סגור, כשברור שכל מכשיר חשמלי מצוי ברכב ובחנות הצמודה לתחנה, וודאי מנוע של כל מכונית חולפת, בעלי פוטנציאל מסוכן בהרבה.

אבל למה ללהג? הנה מספר דוחות רשמיים הנדסיים, שבדקו את העניין לעומק, והמסקנה היא, כמו כל דבר, נכון, יש פוטנציאל מסויים לפיצוץ בתחנת דלק, אך הסבירות כל כך נמוכה, שיש דברים בעלי סבירות גבוהה בהרבה, שלא גורמים לכך, אז...?.

א.      בדוח של ארגון החשמל והאלקטרוניקה IEEE  הידוע (2004)

 Cellular Phones in Class I, Division 2/Zone 2 Hazardous Locations. Copyright Material IEEE. Paper No. PCIC-4.

שהוא עבודה מפורטת תיאורטית הנדסית, מצויין: "סיכון גדול בהרבה  מתקשר להפלת המכשיר על משטח קשה"– כלומר גם טלפון סלולרי יש סיכון מסוים, אך סיכון גדול בהרבה אם ישמט על רצפה קשה (אז הבטריה יכולה להתנתק מעט וליצור ניצוץ, וגם זה בסבירות זניחה לגמרי). בהמשך מציין הדוח שסימולציה תיאורטית, המחשבת את ההסתברות שקרינת טלפון סלולרי נפוץ תגרום לניצוץ היא פשוט זניחה. טוב, את זה אנו יודעים כי לא שמענו על מקרה ולו אחד שקרה במליוני התדלוקים בתחנות הדלק שלא קרה בהם דבר מלבד עגמת הכיס שצריך לשלם על הדלק...

ב.      בדו"ח מפורט אחר, שנעשה לפני כ- 10 שנים (לא הנמצא דוחות מהזמן האחרון 2011, כי  כנראה ברור שאין מה לבחון בעצם) נמצא שהסיכוי להצתת אדי דלק בתחנת דלק הוא זניח, ויש גורמים בעלי פונטנציאל פיצוץ אדי דלק גדול בהרבה [כמו מנועי מכוניות ועישון שלא באים לידי פיצוץ אלא בסבירות זניחה]. כמו כן, מוסיף הדו"ח, שבמקומות בו דווח על פיצוץ כתוצאה מטלפון סלולרי, בדיקה מעמיקה יותר לא אימתה זאת כגורם.

Cell Phone Usage At Gasoline Stations Prepared for Motorola Corporation 2001 N. Division St. Harvard, IL 60033. Prepared by Exponent Failure Analysis Associates 149 Commonwealth Drive Menlo Park, CA  94025  December 1999

אם נזכור שהטלפונים של היום שונים מהותית מטכנולוגיה שלהם לפני לא הרבה שנים, גם בתקנים של ניצוצות אפשריים וכ'ו, נבין לבד שאין סכנה כזאת בתחנת דלק, וכמו כל דבר, צירוף מקרים מאד לא מצוי עלול בתנאים מאד לא שגורים לחולל משהו כזה. אבל זה לא סיבה להחליט שזה מסוכן.

ואם אנו כבר כאן, נזכיר את הפאניקה שלא חולפת נגד השימוש בסלולר כיה וא מסרטן. אמהל'ה. תראו חברים טובים, גם אם נתעלם ממחקרים ותובנות של אנשי מקצוע, שקרינה לא מיננת (זו של הסלולר, האינטרנט האלחוטי, טלויזה, רדיו) לא גורמת בפועל לשינוי תאי שגורם לסרטן, אלא במצבי קיצון לא מצויים, שניתן להימנע מהם בנקל (לא לדבר לאוזן, לא למשך זמן ארוך- ולהשתדל שיחות אורכות לנהל בטלפוניה לא סלולרית , ולא כשהקליטה גרועה - כי התושבים הלא תבוניים סילקו את האנטנות מהישוב במסגרת ההיסטריה הלא מבוססת, ולא לתת לילדים רכים טלפונים סלולרים), הרי  בינינו, אנו כבר כ- 15 שנה לפחות מדברים בסלולר, ותוחלת החיים רק עולה ועולה. תמיד נוכל לרטון ולהאשים את הטכנולוגיה, שודאי לא מוסיפה בריאות בהבטים של קרינה וזיהום, אך מכאן ועד הפאניקות האלה, וכללי בטיחות ושיח ציבורי לדברים בעלי פוטנציאל התממשות אפסי המרחק גדול.

אין כל רע בלהיזהר, אך כדאי שכל אחד יניח מולו סדרי עדיפויות, וימצא שדברים חמורים ומידיים, כמו מה אנו מכניסים לבית הבליעה וכמה, חשיפה מוגזמת לשמש, ולסביבות מזוהמות – הם בעלי פוטנציאל מוכח לפגיעה מוכחת, נדחקים לשוליים, וכולנו נורא שמחים להיכנס לפאניקות ולעורר היסטריות סביב דברים שבאמת אין צורך, כמו הפייסבוק למשל (רותם ואבני (2011) פאניקת הפייסבוק), סלולר  ("קרינה מטלפונים סלולריים- הכצעקתה", איתן פרידמן, גליליאו גליון 154 יוני 2011; מגפת הפחד; מאת קרן לנדסמן. אתר סוף העולם – מבט מהיציע על מציאות ומחלות אחרות. 5 ביוני 2011) וכד'.

לסיכום: יש לנו עולם נפלא, ואנו הורסים אותו, אז למה עוד להוסיף פחדים וחששות קיום מיותרים?

ובנימה חסרת חששות זו נסיים.