יום שני, 30 במאי 2016

על זיקה בין חשיפה לקרינה ותחלואה בחולדות ושאר יצורים.


רק לאחרונה (מאי 2016) התקשורת והשיח הציבורי גועשים אודות מחקר שמוכיח זיקה ישירה בין קרינה סלולרית (קונקרטית השתמשו בניסוי  בשדה רדיו בתדר 900 M באפנון GSM ו- CDMA) לגידולי סרטן בראש ובלב בקרב חולדות.
הביקורת המקצועית העניינית אודות ממצאי הניסוי הראשוניים, שמטילה ספק גדול בתקפות הממצאים, הובלעה והוסתרה, וחבל.  

אפשר להרגע- עובדות מול רחשי חששות
אך לפני הביקורת על המחקר עצמו כפי שמושמעת מאז שממצאים ראשוניים ממנו פורסמו, נקדים ונדווח: קרינת רדיו אלקטרומגנטית, ובתדרים סביב Hz 1G בפרט (קרינה שמשמת כיום תקשורת דיגיטלית) ממלאת את האויר במרכזי האוכלוסייה האנושית מזה כ- 100 שנה. החל מראשית שנות ה- 90 של המאה ה-20 עד עכשיו, נערכו ונערכים מחקרים הבודקים אחר זיקה אפשרית בין חשיפה לקרינה סלולרית בפרט לבין סרטן בפרט ושאר נגעים. המחקרים עוסקים בבדיקת זיקה בין שימוש בסלולר לסרטן בקרב מיליוני משתמשים ברחבי העולם (כמו למשל מחקר על 790,000 נשים בבריטניה, אומדן חולי סרטן ראש באוסטרליה לאורך 30 שנה ו- 350,00 משתמשים בדנמרק[1]) ומחקרים רבים נוספים בכל האופנים והצורות, כולל על בעלי חיים ותאים. עד כה לא נמצאו ממצאים מדאיגים, או מגמה מדאיגה כלשהי, שזיקה כזאת מחמירה עם בריאות הציבור באשר הוא, פרט, בהסתייגות גדולה, לגידולים נדירים מאד בעצב השמע שבראש (כנראה כתוצאה מקרבת המכשיר לאוזן). החל מתחילת עידן הסלולר שהתפשט במהירות ברחבי העולם.
אך הראיה המרכזית, שהגיע הזמן להעמידה במרכז הדיון היא, עד היום, אין שום ממצא עובדתי שמראה שחל שינוי שעשוי להדליק נורת אזהרה, במספר החולים בסרטן ראש.  בארה"ב מ- 1992 עד היום יש 6.4 חולים ל- 100,000 אנשים בכל הגילאים בשנה. יש הרבה נתונים חלקיים ו/או ממספר קטן של מקרים שמקטינים מאד את תקפות המסקנות לדעת אנשי מקצוע ל- "יתכן", כמו בישראל שמספר הנפטרים מ- 1970 עד  2006 עלה פי 4[2], ובשבדיה[3] בה נמצאה מגמת עליה מסוימת, כולל נטרול גורמים נוספים (אבחון לקוי של המחלה בעבר בלא רחוק), שתיתכן זיקה כלשהי לסוג נדיר של סרטן ראש, בין השאר גם לשימוש מוגבר בסלולר.
רק לאחרונה, פרסם ארגון הבריאות העולמי, פרסם את ממצאיו על סמך בדיקה מקצועית ועניינית מפורטת, כשכל הדיווחים היו פרושים לפניו, על נתוני האמת של חולי הסרטן[4], בכפוף לאינסוף המחקרים שנעשו ונעשים, שהשפעה של קרינת הסלולר על סרטן באדם, "אפשרית", והיא באותו הסיכוי של השפעת קפה וירקות כבושים כגורמי סרטן באדם.

במילים אחרות,  על סמך הממצאים של אינסוף מחקרים לאורך שני עשורים לפחות, לא נראה שתתגלה פתאום מגמה שלא זוהתה עד כה, של קשר סיבתי מובהק בין קרינה לסרטן, עד כדי פגיעה משמעותית בבריאות הציבור
 

יש להימנע משאננות, אך מצד שני חשוב ויש להימנע מדמוניזציה ופניקה תקשורתית, שאין לה על מה לסמוך אלא על חששות לא מתוקפים רציונלית קיומיים במציאות המורכבת בה אנו חיים. בהחלט יש וניתן להימנע מחשיפה מוגברת לקרינת סלולר ומכשירים חשמליים ללא צורך, ודאי בקרב ילדים ובני נוער, שגופם רגיש ופגיע יותר, בכללי התנהגות והתנהלות פשוטים ונגישים וניתנים ליישום, ללא כל צורך לעשות את הבלתי ניתן ממילא- להימנע משימוש בתקשורת דיגיטלית בכלל וסלולר בפרט.

על המחקר חשיפה לקרינה של חולדות
המחקר החדש שביצעה מחלקת הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית, שפורסם ב- 20/5, (ראו כאן)[5], מוצא זיקה מסוימת בין חשיפה לקרינה סלולרית לגידולי סרטן בחולדות.
ממצאי המחקר המחקר הנדון מורים שחשיפה לקרינה סלולרית הגבירה את סיכוני חולדות זכרים בלבד, לפתח גידולים במח, וחשיפה בעצמה גדולה יותר גם  בלב.
במחקר נחשפו חולדות לרמות שונות של קרינה המשמשת טלפונים סלולריים למשך 9 ש' ביום מלפני שהחולדות נולדו (החל מהאמהות שנשאו את העוברים ברחמן), למשך שנתיים.
הממצאים:
·                   כ -2 עד 3 אחוזים מחולדות זכרים פתחו גידול ממאיר במוח לעומת אפס בקבוצת ביקורת.
·         5%-7% גידולים ממאירים בלב לזכרים שנחשפו לקרינה בעצמה גדולה משמעותית לעוצמה הקיימת כיום במרחב הציבורי והפרטי.
תקפות הממצאים היא גבולית, וישנם מומחים לא מעטים שמעלים ספקות, יש אף שמבטלים את ממצאי במחקר, כולל את התקפות הסטטיסטית שלו:
·         מספר החולדות שנחשפו קטן (המחקר מציין מספר מאות קטן של נבדקים, כלומר 1% הוא בעל-חי אחד-שניים.)
·         התוצאות השונות עבור זכרים – שחלו, לעומת הנקבות שלא, שאין לכך שום תמיכה מניסויים אחרים ולו על חולדות.
·          לא נמצאו הבדלים לחשיפה לקרינה בגידולים באברים אחרים
·         0% חולים בקבוצת ביקורת גם זו תוצאה לא סבירה, שבמחקרים אחרים נמצאו  כ- 2% של גידולים בקרב חולדות (זכרים ונקבות) ללא קשר לחשיפה לקרינה.
·         בנוסף הועלתה טענה שגם כך, עצמת החשיפה לקרינה גדולה מעצמת החשיפה של משתמש ממוצע בסלולר.

הממצאים שפורסמו הם ראשוניים, והם חלק ממחקר רחב יותר שמתנהל זה מכבר, והתוצאות הסופיות יפורסמו בשנה הבאה. הניו-יורק טיימס, 27/5/2016, מדור בריאות[6] מדווח גם שלאור הביקורת המקצועית, המחקר שפורסם יבדק מחדש על ידי צוות מומחים אחר מזה שערך אותו.  

לסיכום: לא כצעקתה. יש לאסוף עוד נתונים ומחקרים, אך לאחר למעלה מ- 20 שנות סלולר בציבור, נראה שניתן להנמיך את החרדות באופן ניכר, גם אם אין סיבה להיות שאננים לגמרי. וליתר ביטחון לא נהיה שאננים, נקטין את החשיפה לקרינה על ידי הרחקת המכשיר מהגוף באמצעים שונים, כולל הרחקה משעות חשיפה מיותרות ברכב, בחדרי שינה וסלון בבית וכד', מבלי לפגוע באורח החיים הדיגיטלי, שממילא לא יעלם מהנוף, ודאי לא בעתיד הנראה לעין.