במאמרנו " הפייסבוק 2012 בחינוך - "לחשב מסלול מחדש" "[1] המפרט אודות הוראה-למידה במדיה חברתית, עמדנו על כללי היסוד של השימוש בפייסבוק לצרכי הוראה ולמידה, שהוא הצורך בהגדרה ואפיון מלא של המטרה, לצד היכרות מלאה של האמצעי, שבמקרה שלנו הוא הפייסבוק, בטרם השימוש בו.
הכשל הגדול ביותר עלול להיות במקום בו ההתכוונות, הקדמה, העדכון ומתודות עכשויות עומדות בראש הפעילויות. דווקא ההתכוונות למקום הגבוה, עלול להפיל ולהכשיל.
כדי לא לדבר ברמה תיאורטית, אלא קונקרטית, להלן דוגמא "קלאסית" לכשל טכנולוגי-פדגוגי, בה הפייסבוק משמש פלטפורמה לצרכי הוראה למידה חדשנית לעילא, אך כפעילות פדגוגית ממש לא מדובר בהצלחה.
הוראה-למידה בכלי חדשני ומורכב כבפייסבוק, מדובר בו הרבה ונעשה בו מעט, כמתואר במאמרנו הנ"ל. כדי לבצע הוראה-למידה, באמצעות הפייסבוק במקרה זה, יש להתייחס ל- 3 הבטים, ברוח מודל TPACK[2]: הבט הטכנולוגי, הבט פדגוגי וההבט התכני, וללא התיחסות לאחד משלושת הבטים אלה, הפעילות נדונה לכישלון, כפי שנדגים כאן.
המיזם "התנ"ך כפייסבוק", כפי שתארנו שם, מיישם הבניית ידע על פי מיטב הרציונל של קהילה מבנה ידע[3]. התכנית פותחה על-ידי ד"ר אילן אבקסיס ושירלי נתן-יולזרי, מומחים להוראת המקרא ממכללת לוינסקי ומטרתה ללמד את התלמידים את מקצוע התנ"ך באמצעות הגלישה ברשת החברתית. המיזם הופעל באמצעות סטודנטים, שנה ב' במכללת לוינסקי, בהתמחות מקרא. הסטודנטים התנסו בהוראה בבית הספר "רשיש" בפ"ת (תשע"א), והם אלו שלימדו תנ"ך את תלמידי חט"ב באמצעות כלי הפייסבוק. השיטה היתה דמויות המיוצגות בדפי הפייסבוק של יואב בן צרויה[4], כלב בן יפונה, עתליה בת עמרי , אחאב בן עמרי ואולי של עוד. רציונל הבסיס של למידה זו הוא בהחלט ראוי: הבניית ידע של קבוצות למידה באמצעות העמקת והרחבת התוכן של כל אחת מדמיות מפתח המייצגות את התקופה. אך כוונות לחוד וביצוע לחוד.
על רקע ההמלצות המפורטות למיזם חינוכי בפייסבוק, כפי שהראנו[5], הכשל המרכזי ביישום מיזם זה בהוראת המקרא באמצעות הפייסבוק הוא בהבט הטכנולוגי ובהבט הפדגוגי:
1. ההחלטה להקים דף נפרד לכל דמות ללא דף מאגד את כל היוזמה, שממנה כל דף ניזון וההפך, הפך את הדף, במקרה זה הדמות, לחלק מנותק משאר הידע הנבנה, וכל היתרון של הבנית ידע שיתופי ושיתופו לכלל הלומדים מתמסמס. מי שכבר פעיל בדף של עתליה, אינו יודע מה מתחולל בדפים של דמויות אחרות, אלא רק בתיווך המורה, אם קיים, ואף אחד לא טרח לשבץ בדף הפניות לדפים האחרים לשם קשר בינהם.
2. ההחלטה להקים דף פומבי, שכל אחד יכול לא רק לצפות, אלא גם להתערב בפועל על ידי הכנסת תכנים משלו, שגויה במהותה. הפרסום המוקדם בתקשורת של המיזם[6], ללא ביסוסו בשטח, לא הוסיף לו כנראה, אולי אפילו ההפך. בשני דפים לפחות של דמויות התנוססות מסרים עם תוכן מיני שברור שאין להם כל קשר תוכן המקראי, ולא היה אף אחד שטרח להסיר אותו משם.
3. לא נדרש מהלומדים לפעול באופן סדור ומנוהל, אלא, כנראה, באופן וולונטרי וספונטני בלבד. אנו יודעים זאת כי אין בנמצא, לפחות לא בכתובים בדפי הפייסבוק, שום הוראות למידה והפעלה. ניתן לראות זאת גם לאור ההשתתפות הדלה מאד שלהם, חסרת כל תוכן לימודי משמעותי. פרט לדף של כלב בן יפונה בה נראה שהמורה טרח להכניס תוכן משמעותי כלשהו, שלא זכה אגב להדים מצד תלמידים, לא עלה מידע לימודי משמעותי מצד התלמידים למרות הפומביות והעדכניות והפלטפורמה הכל כך מוכרת, זמינה ושימושית.
4. לא נקבע לוח זמנים לפעילות, ומכאן הדפים נותרו על כנם כאבן שאין לה הופכין, הפכו "לקיר" של תכנים מפוקפקים, וחלקם (למשל אחאב), הפכו לדף רגיל, בה בעל הדמות מבטא דיעות אזרחיות עכשוויות ללא קשר למטרת הדף כשהוקם.
מיזם זה, שעל פניו הרציונל הפדגוגי שלו משלב פדגוגיה עדכנית עם כלי עדכני, לא הצליח להשיג הישג לימודי בגלל כשל בהבנת הכלי, במקרה כאן הפייסבוק, וכשל גם בניהול הפעילות הפדגוגית מול התלמידים. זאת, אפשר רק להעריך, על רקע מוטיבציה גבוהה מדי להיות עדכני מאד וחדשני, שהאפילה על הצורך להעמיק בהבנת הכלי, לצד הצורך שלא מולא, בהגדרה מדויקת של הפעילות הפדגוגית, הכוללת מרכיבים חיוניים לוח זמנים, הגדרת התוצר של כל אחד מהלומדים, מקום המורה, סיכום וכיו'ב.
ונאחל שיתקיים הנאמר - מכל כישלונותיי – למדתי!
[3] הרפז י. (2008) המודל השלישי: הוראה ולמידה בקהילת חשיבה.הוצאת ספריית פועלים (סדרת מחשבות על חינוך). סקירה ממצה על הספר ניתן למצוא ברשומה ביומנרשת (בלוג) של קיזל אריה (17 דצמבר 2011): "המודל השלישי: הוראה ולמידה בקהילת חשיבה"
[4] הדף יואב בן צרויה הוסר מהפייסבוק מסיבות עלומות. העתק שלו מסוף 2011, המצוי בידי לשם המחשה והדגמה, מכיל בין השאר חומר פרסומי פורנוגרפי.
[5] רותם א. ואבני ע. (2012) הפייסבוק 2012 בחינוך - "לחשב מסלול מחדש", [חלק ה. הנחיות ליישום הוראה-למידה באמצעות הפייסבוק , עמ' 11 ואילך] מיזם "מתקוונים לאתיקה"
רשומות
4 תגובות:
אברום,
בהמשך להעלאת הדוגמה במאמרנו, השקעת כאן בניתוח ביקורתי של משהו שלא קיים, יש שם רעיון התחלתי מעולה ובזאת זה נגמר.
החשיבות היא להבנות מודל עבודה פדגוגי (!) על התהליך (מטרות בתחום התוכן, קידום מיומנויות למידה ותהליכי חשיבה וכד') וממנו לגזור את המלצות היישום (עשה ואל תעשה ) בפייסבוק.
אגב, כמי שמקדם את ההיבט הערכי מוסרי, כדאי להתייחס לתוספת האתיקה שהוסיפו מאוחר יותר למודל ה tpack.
הכוונה היחידה של הפוסט הזה היתה להתייחס על אותו "משהו" שקיים ועוד איך. עשו עליו רעש תקשורתי מאד גדול, הוא הופעל בבית ספר על ידי סטודנטים של יוזמי המיזם כך שהוא כן קיים, ושווה בהחלט להתייחסות ולמידה. ההערה על האתיקה כתוספת למודל ה- TPACK בהחלט ראויה, אך לא בהקשר פוסט זה.
לדעתי כשלון המיזם הוא בגלל טעות שלכם בהבנת הנוער. בעוד שיש מבוגרים שמנצלים את הפייסבוק להקמת קבוצות בעלות משמעות והחלפת דעות ומידע, ילדים ונוער נכנסים לפייסבוק בעיקר למטרות שטחיות, דווח לחברים, הצגת תמונות ולייקים. זה היה תמיפ מצד היזמים לחשוב שיצא מזה משהו. הפייסבוק לא תורם לילדים כלום וצריך להפחית את השימוש בו ולא לעודד אותו.
אנונימי יקר.
אני חולק על טיעוניך באופן נמרץ.
מציע לעיין שוב במאמר "פייסבוק 2012" המצוין כאן, בה אנו מנמקים מדוע הצורך לשלב את המדיה החינוכית בחינוך הנו חיוני, וטיעונים כמו שאת/ה מעלה אינם רלונטיים לעולם החינוך 2012. לא ניתן לנתק את המדיה החברתית מעולם האישי של הצעיר, ומכאן לא ניתן לנתקו גם מהחינוך, ואידך זיל גמור.
הוסף רשומת תגובה